באר, חבל ודלי - ההיסטוריה שמאחורי בארות המים של ראשון לציון

היסטורית המים של ראשון לציון

מאז ועד היום

בתחילת ימיה של המושבה ראשון לציון, הובלת המים לתושבים נעשתה בחביות מכפרים סמוכים, מאחר שמי המעיין המקומי, עיון קרא, היו מזוהמים. מצוקת המים הורגשה היטב במושבה, ועל מנת להקל על תושבי העיר, הוחלט לנסות ולקדוח באר מים מקומית. בנקודת זמן זו, החלה למעשה ההיסטוריה של בארות המים המפורסמות של ראשון לציון.​

היסטורית המים של ראשון לציון

הבאר הראשונה

שבעה חודשים לאחר שהחלו עבודות החפירה להקמתה, ב- 23 בפברואר 1883,  ט"ז באדר א' תרמ"ג, הסתיימה חפירת הבאר הראשונה במושבה, שמונה חודשים בלבד לאחר העלייה לקרקע. בדרך להקמת הבאר נתקלו המייסדים, בין היתר, בקשיים כלכליים. אלו הצליחו להשלים את המשימה בזכות נסיעת השליחות של יוסף פיינברג, ממייסדי ראשון לציון, אל הברון רוטשילד אשר סייע בגיוס המשאבים להקמת הבאר.

עבודות החפירה לא היו פשוטות. אנשי המושבה והביל"ויים הצעירים חפרו את הבאר בתחילה בידיים ובאתים, ולאחר חפירת 30 מטרים עומק, נרכשו שני מקדחים לזירוז העבודה. אולם האתגרים לא פסקו. בהגיעם אל עומק של 46 מטרים, נתקלו החופרים בסלע קשיח עליו ניסו להתגבר במשך 12 ימים. משהצליחו לבקע את הסלע, שעוביו היה כשני מטרים, טבע המקדח.

זמן קצר לאחר מכן, כשסיימו לחפור לעומק של 48 מטרים במעמקי האדמה, נשמעה הקריאה שלימים הונצחה בסמל העיר: "מצאנו מים!".

בימים הראשונים, שאיבת מים מעומק זה הייתה משימה קשה, מאחר שלא היו אמצעי שאיבה, פרט לחבל ודלי. בתחילה חיפשו דרכי שאיבה חדשות ושונות (למשל, משאבת רוח כמו אצל הטמפלרים בשרונה), אך לבסוף, תרומה של הברון רוטשילד היא זו שאפשרה רכישה של מכונת קיטור, אשר הניעה את משאבת הבאר. בהמשך, הוחלף הקיטור במוטור שכונה "גזזן" והונע על ידי נפט. שיטה מאוחרת יותר הייתה סיבובי ידית על ידי מנואלה.

השינוי המשמעותי בהיסטוריית המים של ראשון לציון התרחש שנים רבות לאחר מכן, בשנת 1927, עת הוקמה במושבה תחנת חשמל, שאפשרה לתושבי המושבה להפסיק לשאוב מים באופן ידני. עם החיבור לחשמל, משאבה חשמלית העלתה את המים מהבאר, והעבירה אותם דרך צינור אל מגדל המים. עם השנים, כשנחפרו בארות נוספות במושבה, הופסקה השאיבה מהבאר הראשונה. בשנת 1945 חזרו לשאוב ממנה, אך בשנת 1977 הופסקה השאיבה באופן סופי.

כיום, באר המושבה על שם יוסף פיינברג, היא מרכז תיירותי וחלק ממוזיאון ראשון לציון. בבאר מוצגים כלים ואביזרים אותנטיים הקשורים לתולדות העיר. במקום גם מוקרן החיזיון האור-קולי "מצאנו מים".

לקריאה נוספת על הבאר הראשונה היכנסו לאתר מוזיאון ראשון לציון.

ציוני דרך במפעל המים של ראשון לציון

  • 1883: נחפרת הבאר הראשונה – באר המושבה.
  • 1883 - 1926: 44 שנים בהן באר המושבה ובאר היקב היו שתי הבארות היחידות שסיפקו מים למושבה ראשון לציון.
  • 1927: החלה חפירתה של הבאר השלישית. זו הופסקה באמצע בעקבות מחסור באמצעים. את הבאר הלא גמורה החכירו לפירמה ויינברג - רפופורט, לימים, חברת אביבה.
  • 1927 – 1947: חברת אביבה מקבלת ממועצת העיר את הזיכיון להפעלת ואספקת המים לתושבי ראשון לציון. הבאר הלא גמורה נחפרה (באר אביבה), והותקנה בריכה חדשה בראש גבעה במקביל, נמתחו צינורות לאורך ולרוחב כל הרחובות ולכל עברי המושבה.
  • 1932: נחפרה באר נווה ציון בשכונת התימנים. בשנה זו, נחפרה גם באר גן נחום על ידי חברת אביבה.