איסוף מי גשמים

איסוף מי גשמים

היכן בוצע הפרויקט?

אגם הסופרלנד, אגם הנקיק, אגם 0 ואגם 2

מה בוצע?

הטמעת מערכת צינורות ניקוז ותעלות, המזרימה את המים אל ארבעת האגמים.

מתי?

השאיבה החלה בשנת 1999

​התחממות כדור הארץ בעשורים האחרונים, לצד התרחבות הערים והגידול בשטח הבנוי, הביאו ליותר ויותר הצפות של מי גשם מדי חורף. מי גשם אלו, הנקראים נגר עילי, זורמים על פני הקרקע ומחלחלים דרך האדמה אל האקוויפרים (מי הבארות). כאשר הגשם יורד באזור שקרקעיתו מכוסה כולה בבטון ומלט, כפי שקורה באזורים בנויים, המים אינם יכולים לחלחל ומצטברים במקום אחד – וכך נוצרות הצפות ובעיות ניקוז, בעוד שהמים היקרים מתבזבזים.

במטרה למנוע את בזבוז מי הגשם ולפתור את בעיית ההצפות, החלה ראשון לציון כבר בשנת 1999 לחפור מאגרים שבהם יצטברו מי הגשמים, ויוכלו לחלחל אל האדמה בתהליך טבעי. מאגרים אלו ממוקמים בצפון מערב העיר, והמוכרים שבהם הם אגם הסופרלנד ואגם הנקיק. פרט להם, קיימים גם "אגם 0" ו"אגם 2", כאשר מערכת של צינורות ניקוז ותעלות מזרימה את מי הגשם מרחבי העיר לארבעת המאגרים הללו.

האגמים של ראשון לציון:

אגם הסופרלנד

אגם הסופרלנד הוקם ב-1996 והוא האגם הראשון שהוקם בעיר. בתחילה, האגם אמור היה לשמש רק תחנת עצירה למי הנגר בדרכם אל הים, אולם, בעירייה הגיעו למסקנה כי כדאי להרחיבו ולהשתמש בו לצרכים נוספים. כיום, מסוגל האגם להכיל מים בנפח של כ-500 אלף קוב. בשל העובדה שהוא מצוי על עדשת חרסית, חלחול המים באגם הסופרלנד איטי יחסית.

אגם הנקיק

מאגם הסופרלנד מועברים המים בשאיבה לאגם הנקיק, הדרומי יותר. המשאבות סונקות כיום לנקיק כ-6,500 מק"ש, אך עקב התפתחות העיר, אין די בכמות זו, ומבוצעות עבודות להכפלת נפח השאיבה, בהשקעה של תשעה מיליון שקלים. באגם הנקיק, המצוי על קרקע מתאימה יותר לחלחול לעומת אגם הסופרלנד, מתבצע עיקר ההחדרה של מי הנגר אל מי התהום.

אגם 0 ואגם 2

אגם 0, שנפחו כ-100 אלף קוב, נבנה לפני תשע שנים במטרה לאפשר את סלילת כביש 431. אגם 2 – שלב א', שנבנה ב-2009, הוא בעל קיבולת של 150 אלף קוב וסייע לראשון לציון להתמודד בהצלחה עם השיטפונות שחוותה בשנים האחרונות. בימים אלו, הגדלת נפח אגם 2 נמצאת בהליכים סטטוטוריים.

מה חלקה של מניב באיסוף מי הגשמים?

למניב אחריות כוללת על תחום המים בעיר, והיא מטפלת לא רק במי השתייה, אלא גם מתחזקת ומשדרגת את מערכת הניקוז העירונית, בנוסף לתפקידיה הקשורים לטיפול במי הגשמים. לשם כך, חפרה מניב את אגמי האגירה והקימה את מערכות הניקוז והתשתיות שסביבם.

בנוסף, בין השנים 2007 עד 2010 עסקה מניב בהנחת קו ההשקיה (מערכת רביעית) בפארקים ובגנים ציבוריים במערב העיר, שאורכו כ-16 ק"מ, וזאת בהשקעה של 14.5 מיליון שקלים. כמו כן, ובמטרה לצפות פני עתיד, ניצלה מניב את סלילת כביש 431 כדי להניח תעלות, מוביל וצינורות שישמשו בשנים הבאות את תושבי מזרח העיר.

 מהם היתרונות שבאיסוף מי הגשמים?

  • איסוף המים מאפשר להם לחלחל לאקוויפר (מי הבארות) שבתוך הקרקע, ולהגדיל את כמות המים שניתן לשאוב, תוך שמירה על איכותם. מאז 1999 ועד היום הוחדרו לאקוויפר למעלה מ-22 מיליון קוב מי נגר, שעברו באגמי האגירה השונים.
  • המים המצטברים במאגרים משמשים להשקיית הגינות הציבוריות והפארקים במערב ראשון לציון, ומשקים גם את הדשא באצטדיון הכדורגל העירוני.
  • בזכות איסוף המים באגמים, חוסכת ראשון לציון מדי שנה כחמישה מיליון שקלים בשימוש במים הראויים לשתייה.
  • פרט לחיסכון במים, יצרו האגמים פינות טבע ייחודיות בתוך העיר, שבהן יכולים התושבים לצפות מקרוב בצמחים, ציפורים וחיות אחרות. לרווחת התושבים, הקימה העירייה מתחמי בילוי ופנאי לצד האגמים.
אילו פרויקטים נמצאים בקנה?

בעקבות הפרויקטים המוצלחים לאגירת המים באגמים במערב העיר, ובמטרה להמשיך לשפר את מערכות המים לרווחת התושבים, אנו מתכננים לחפור ולבנות מאגרים נוספים. 

הראשון שבהם ישמש תוספת לאגם 2, ומתוכנן להתמודד עם שיטפון בסדר גודל נדיר, המתרחש אחת ל-50 שנה. תוספת זו נמצאת כעת בהליכי אישור סטטוטוריים.
מאגר חדש נוסף הוא האגם הצפוני 1 (H), המתוכנן מתוך מחשבה על התרחבות הערים השכנות לראשון לציון – חולון ובת ים. התרחבות זו תביא לכך שבאזור יזרמו יותר מי גשמים על הקרקע, ויהיה צורך לטפל בהם. אגם זה צפוי להכיל מים בנפח של 1.8 מיליון מלמ"ק, ויועברו אליו מים מאגם הסופרלנד, בתהליכי שאיבה.

עוד מתכננת מניב לשדרג את אגני הניקוז הצפון-מזרחי והדרום-מזרחי בעיר, ולהקים שני מאגרים גדולים נוספים. כמו כן, על הפרק נמצאת תוכנית שתשהה את מי הגשמים בכמה מוקדים מקומיים בתוך העיר.

מילון מונחים: 

* מי נגר עילי - מי הגשמים שמגיעים לפני הקרקע
** אקוויפר – מי הבארות